יום הפליט הבינלאומי מצוין ברחבי העולם בכל שנה ב-20 ביוני. יום זה מהווה תזכורת וסולידריות עם בני אדם אשר נאלצו להשאיר הכל מאחור, לעזוב את ביתם, להימלט ולהפוך לפליטים. בשנת 2024 היינו עדים למספר בלתי נתפס של עימותים מזויינים ברחבי העולם אשר הובילו לגידול משמעותי במספר הפליטים.
באוקראינה, המשיך משבר הפליטות הגדול באירופה במאה ה-21 בשל המתקפה הרוסית האכזרית. בסודן, כבר למעלה משנה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה אשר הובילה לגל הפליטים והעקורים הגדול בעולם. לבסוף, כאן באזורנו, בישראל עדיין מספר רב של אנשים נסו מבתיהם והפכו לעוקרים, זאת לצד כמיליון פליטים פלסטינים בעזה בלבד, בעקבות המלחמה הקשה אשר החלה ב-7 באוקטובר 2023 והובילה להרג המוני ואכזרי.
“אנחנו פועלים לוודא שכל ממשלות העולם יכבדו את אחריותן המשותפת להגן על זכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט והמהגרים.”
אמנסטי אינטרנשיונל
דו”ח סוכנות הפליטים של האו”ם לשנת 2024 מראה כי למעלה מ-130 מיליון בני אדם מסביב לעולם נחשבים לפליטים, חיים ללא אזרחות או הפכו לעקורים בשל סכסוך מזוין. בהשוואה לשנה שעברה, הנתונים הנוכחיים מצביעים על גדילה של 10% במספר העקורים ברחבי העולם – כ-13 מיליון בני אדם נוספו למעגל העקורים בשנה אחת בלבד.
החלוקה של אזורי המשבר בדו”ח החדש מראה כי כ-60% מן העקורים הגיעו מאירופה, האמריקות ומזרח אפריקה – כל אחד מן האזורים הללו עם כ-20% מן הנתון הכללי. כ-12% מאלו אשר זקוקים להגנה נולדו בצפון אפריקה והמזרח התיכון, ומספר זהה הגיעו מאסיה. הנתונים של סוכנות הפליטים של האו”ם מראים כי מספר העקורים בשנת 2024 יותר מהכפיל עצמו בהשוואה לשנת 2017.
סעיף 14 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם קובע כי לכל אדם יש את הזכות לבקש וליהנות ממקלט במדינות אחרות בשל רדיפות וסכנה לחייו. אמנת הפליטים של האו”ם משנת 1951 (והפרוטוקול שלה משנת 1967), קובעת כי לפליטים ישנה הגנה בלתי ניתנת לערעור מפני החזרה למדינות שבהן חייהם ימצאו בסכנה או בהם יהיו נתונים לרדיפה.
“בכל יום מסביב לעולם אנשים מקבלים את אחת ההחלטות הקשות בחייהם: לעזוב את בתיהם בחיפוש אחר חיים בטוחים וטובים יותר.”
אמנסטי אינטרנשיונל
בכתבה הבאה נציג שני מקרי בוחן על פליטים ופליטות מאריתריאה ומסודן, שתי מדינות מהם הגיעו מבקשי מקלט לישראל אך לרוב בקשותיהם נדחו, ומוכיחות את הקושי הנורא להיות פליט והסבל האנושי הכרוך בעיקרה מביתך.
אלפי פליטים סודנים נתונים במעצרים לא אנושיים ומגורשים ממצרים
ב-15 באפריל 2023, נפתחה מלחמת האזרחים בסודן בין הכוחות המזוינים של סודן (SAF) לכוחות הפאראמיליטריים של הג’נג’וויד. הלוחמה בין הצדדים הובילה עד כה למותם של כ-15,000 בני אדם, ולמשבר הפליטים הגדול בעולם: ההערכות של סוכנות הפליטים העולמית מדברות על כ-6.1 מיליון בני אדם אשר נעקרו בתוך המדינה ולמעלה מ-1.5 מיליון אשר נמלטו מהמדינה וביקשו מקלט מחוץ לסודן, כאשר חלקם הגיעו למצרים.
דו”ח חדש של אמנסטי אינטרנשיונל על מצב הפליטים הסודנים במצרים, “אזוקים כאילו היינו פושעים מסוכנים”, חושף כי הרשויות המצריות גירשו אלפי פליטים סודנים באופן קולקטיבי, ללא ביצוע בדיקות אישיות של בקשות המקלט שלהם, ובכך העמידו אותם בסכנת חיים מיידית. האו”ם מעריך כי בחודש ספטמבר 2023 לבדו גורשו ממצרים כ-3,000 סודנים בחזרה לסודן.
הפרות זכויות האדם של פליטים סודנים במצרים מתרחשות על רקע חקיקה מצרית חדשה בנושאי הגירה. החוקים אשר עברו מעניקים למשרד הפנים המצרי סמכויות נרחבות לעצור אזרחים זרים, לרבות מבקשי מקלט, במעצרים מנהליים לתקופות בלתי-מוגבלות, ואף לבצע החזרה כפויה למקומות בהם ישנה סכנה ממשית לרדיפה או להפרות זכויות אדם חמורות.
אנו מזכירים כי סעיף 33 של אמנת הפליטים אוסר על הרחקה או החזרה של פליטים אשר בקשתם אושרה או לא נבדקה, במידה וישנה סכנה בארץ המוצא שלהם.
“זה בלתי נתפס שנשים, גברים וילדים סודנים, הנמלטים מסכסוך אלים בארצם ומבקשים להגיע למקלט בטוח מעבר לגבול המצרי, מרוכזים בצורה המונית, נעצרים באופן שרירותי ומוחזקים בתנאים לא-אנושיים, ולאחר מכן מגורשים בצורה בלתי-חוקית.”
שרה השאש, סגנית מנהלת אזור המזה"ת וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל
דו”ח אמנסטי החדש מפרט על 12 מקרים אשר התרחשו בין ינואר-מרץ 2024 בהם גירשו הרשויות המצריות בכפייה כ-800 בני אדם בעלי אזרחות סודנית באופן קולקטיבי, ללא ביצוע בדיקות אישיות, וללא מתן גישה להליכי בקשת מקלט או ערעור נגד הגירוש.
פליטים מאריתריאה עדיין זוכים ליחס קשה בעולם, בישראל הם לא מוכרים
תיעוד הפרות זכויות אדם חמורות באריתריאה ארוך כמעט כשנות עצמאותה של המדינה המזרח אפריקאית, אשר השתחררה מהשלטון האתיופי ב-1993 לאחר מלחמה ארוכה. מאז עצמאותה, ידעה אריתריאה אחד בלבד, איסאייס אפוורקי, אשר באופן שיטיתי, ידוע וחמור הפר זכויות אדם במדינה: גיוס בכפייה לצבא, רדיפה אחר מבקרי משטר, איסור על מימוש חופש הביטוי, מעצרים שרירותיים, היעלמויות בכפייה, עינויים ואלימות מינית ע”י רשויות המשטר.
בשלושת העשורים מאז הפכה לעצמאית, לא התקיימו בחירות באריתריאה, לא קיימת במדינה מערכת משפט חופשית ושקופה, וכלל אזרחיה מחויבים לשירות צבאי שאינו מוגבל בזמן. לפני שנים רבות, אמנסטי אינטרנשיונל קבעה כי השירות הצבאי באריתריאה הינו שווה ערך לעבודות פרך, ובמקרים מסוימים אף נחשב לעבדות מודרנית.
אמנסטי אספה נתונים רבים לגבי אלימות מבוססת מגדר, עינויים והתעללויות רבות נוספות אשר מתרחשות במחנות הגיוס של צבא אריתריאה. כמו כן, ב-2022 עת הצבא האריתראי יצא לפעילויות צבאיות באתיופיה, הרשויות כפו על אזרחים להשתתף בלחימה, ומשפחות נאלצו למסור את קרוביהן, כולל ילדים, לידי הצבא ללא התראה מראש.
לפי המוקד לפליטים ומהגרים, שירות בצבא אריתריאה אינו מתמקד בעבודה צבאית גרידא, אלא לעיתים קרובות החיילים עוסקים בכריית מחצבים, סלילת כבישים, חקלאות ועוד עבודות אשר נכפות על המגויסים. עריקה משירות צבאי במדינה נחשבת לבגידה והעונש לרוב כולל עינויים קשים והוצאה להורג. ארגון משמר זכויות האדם פרסם לאחרונה כי הצבא האריתראי ממשיך בגיוס ההמוני של אזרחים לצבא, לרבות מבוגרים בני למעלה מ-40.
הפרות זכויות האדם באריתריאה הובילו לכך שכ-25% מן האריתראים בעולם חיים מחוץ למדינה כמבקשי מקלט או כפליטים. מספר גדול של אריתראים, בעיקר אלו אשר חיפשו מקלט והגנה במדינות האזור, מתמודדים עם איומים על ביטחונם והחזרות כפויות לאריתריאה או מדינות שלישיות. ארגון משמר זכויות האדם ציין כי בשנת 2023 פליטי מאריתריאה התמודדו עם קושי רב להשיג הגנה באתיופיה, סודן, דרום סודן וישראל.
ארגוני זכויות אדם רבים דיווחו כי מבקשי מקלט אשר הוחזרו בכוח לאריתריאה עומדים בפני סכנות חמורות של רדיפה, עינויים, היעלמות כפויה, מוות והפרות חמורות נוספות של זכויותיהם. על פי האו”ם, מבקשי מקלט אריתראים במצרים, בדומה לאלו מסודן, היו נתונים למעצרים שרירותיים, החזרות כפויות והפרות זכויות אדם נוספות. בסודן, אשר אירחה למעלה מ-130,000 פליטים ומבקשי מקלט אריתריאה נכון לפברואר 2023, מרחב המקלט וההגנה לאריתראים הצטמצמו עוד יותר עם פרוץ מלחמת האזרחים באפריל 2023.
אנחנו, באמנסטי ישראל פעלנו עד 2018 בכל המישורים האפשריים במשך למעלה מ-10 שנים במסגרת קמפיין מבקשי המקלט והפליטים בישראל. מטרתנו הייתה לעצור את ההפרה החמורה, הבוטה והנרחבת של אמנת הפליטים על ידי הרשויות הישראליות, במיוחד כנגד פליטים אריתראים וסודנים. בנוסף, פעלנו רבות נגד הגירוש בכפייה ולמדינה שלישית של מבקשי המקלט, ולהכרה בזכויותיהם של מבקשי המקלט להגנה והכרה.
המספרים מדברים בעד עצמם: בין יולי 2009 ואוגוסט 2013, ישראל הכירה ב-0.15% ממבקשי המקלט כפליטים, האחוז הנמוך ביותר בעולם המערבי. לאחר שנים רבות בהם הרשויות בישראל, לעיתים בגיבוי בתי המשפט, לא הכירו בזכותם של מבקשי מקלט אריתראים לקבל מעמד פליט בשל עריקות מהצבא, ב-10 ביוני 2024 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי עריקות מצבא אריתריאה יכולה להיות עילה לקבלת מקלט בישראל.
בכך, ובאיחור של שנים רבות אשר לוו בהפרות זכויות אדם והסתה קשה, הפריך בית המשפט המחוזי את טענות מדינת ישראל כי מבקשי מקלט אריתראים אינם זכאים לקבלת מקלט בישראל על בסיס עריקות מהצבא, טענה אשר אמנסטי ישראל נאבקה נגדה לאורך שנים רבות. החלטת בית המשפט מוכיחה כי גם אם המאבק ארוך, בסוף הניצחון יגיע.